סדר בוקר
וידאו
10.11.24
האיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" בדיבר השני מהדהד בכל היצירה החזותית היהודית לאורך הדורות, ובייחוד סביב שאלת אמנות הדמות, דהיינו תיאורים של אדם וחי. היחס לאמנות הדמות הוא דינמי, ונע כמטוטלת בין איסור חמור והיתר רחב.
בסדרה זו נבחן את היחס האמביוולנטי לאמנות הדמות בעת העתיקה, החל בתיאור המקראי של בניית המשכן ועד לכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל במאה השביעית לספירה. נעקוב אחר תקופות של הסתייגות חמורה מתיאורי דמויות ואחר תקופות של שימוש נרחב, ונאפיין את השיח הגלוי והסמוי בין היצירה היהודית ובין היצירה החזותית בתרבויות השכנות. לבסוף נתייחס לתופעה ייחודית ויוצאת דופן של השחתת דמויות בבתי הכנסת בשלהי העת העתיקה.
ד"ר נעה יובל־חכם היא מרצה לאמנות יהודית ולימודי ירושלים וארץ ישראל במכון שכטר למדעי היהדות, ודיקנית המכון. ספרה "אמנות ללא דמות: מגמות אנטי־פיגורטיביות באמנות היהודית בשלהי התקופה הביזנטית ובראשית התקופה המוסלמית" (מאגנס, 2021) עוסק בתופעה האיקונוקלסטית בבתי הכנסת הארצישראליים בשלהי העת העתיקה.
