נזיפתו של משה בבני גד ובני ראובן: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?", מהדהדת כמובן אתגרי עומק בחברה הישראלית של היום. בפרק נתבונן באתגרים הללו דרך טקסט של ביאליק שבו הוא לא נבהל מכך שיש שבטים שונים בישראל, אלא דווקא משבח את הריבוי ואת המגוון, אך דורש מאיתנו למצוא את הלב המשותף ואת הנשמה האחת. האם עוד יש לנו כזו?